בגובה הכידון

עונג של שבת

// 19.06.2010 // // בלוגינג, כל הפוסטים, רכיבות

אמר רבי יוחנן אבר קטן יש לו לאדם מרעיבו שבע משביעו רעב שנאמר  (הושע יג, ו)
תלמוד בבלי, גמרא

(המשך…)

SHIMANO MINI-DH#3, ב- 15/5

// 05.05.2010 // // חדשות, כל הפוסטים

תחרות ה-DH השלישית בסבב Shimano Mini DH לרוכבי דאונהיל ואול מאונטיין שמארגנת חנות CaspiCycling בשיתוף עם אגוד האופניים, יוצאת לדרך במסלול מרהיב ומאתגר בהר גלבוע שבצפון הארץ.

(המשך…)

מיני-DH בבן שמן

// 23.04.2010 // // חדשות, כל הפוסטים

מדידות זמנים בין חברים זה כייף, צוות ישראל-DH לוקח את זה עוד צעד לאירוע הבא בסדרת מדידות הזמנים של ליגת מיני-DH הפונות לרוכבי האול-מאונטיין והקרוס קאונטרי אגרסיבי בסביבה הטבעית שלהם, מחר בתאריך 24.4.2010

לא הספקנו להרגע מהתחרות השניה בליגת Shimano DH שהפיק אמיר כספי ביער עופר לפני כשבועיים, וכבר יש את האירוע הבא, הענף רותח!

(המשך…)

חורף ופריחה בסינגלים בגליקסון…סרטון של ליאור דיין

// 26.02.2010 // // בלוגינג, כל הפוסטים, רסיסי רשת

ליאור דיין, צלם מקצועי, רוכב, פייטן בנשמתו והידוע בכינויו "באעםגרביים" בסרט חביב על חורף בגליקסון.

אני אהבתי…

(המשך…)

בחירות 2010 בקומונת אול מאונטיין

// 21.02.2010 // // בלוגינג, כל הפוסטים, רסיסי רשת

היסטוריה?

לראשונה לאחר כמה שנים שבהם הפכה קומונת האול מאונטיין מספין אוף של כמה רוכבים בפורום טיולי אופניים בתפוז, לסצנה הגדולה ביותר ברשת בענף האופניים, מתקיימת מערכת בחירות חופשית למנהלי הקומונה.

(המשך…)

אובדן הכרה

// 20.11.2009 // // בלוגינג, כל הפוסטים, רכיבות

יש לי חלק חסר בפאזל. בלאק אאוט. כמה עשרות שניות שאנלא זוכר כלום. עמית סיפר לי שהוא נלחץ מאוד, ושאלו היו 15-30 שניות בין הארוכות בחייו כי שכבתי על האדמה ללא הכרה וחירחרתי.

מקור החירחור באיבוד האויר הפתאומי מהריאות עקב הנפילה,  אבל עמית שבאותו רגע ראה אותי מתערבל ומתרסק עם אופני ללא סיבה נראית לעין, חשב דברים אחרים לגמרי.

(המשך…)

כרוניקה של רכיבה ידועה מראש

// 17.11.2009 // // בלוגינג, כל הפוסטים, רכיבות

יש את הימים האלו שאני חוזר עם זנב בין הרגליים ולא מבין איך בכלל יצאתי מהבית. כלומר כן מבין, כי הרי כבר למדתי שיש קשר קלוש בלבד בין התחושה בבוקר בדרך לרכיבה לבין האופוריה שאחריה.

ההתמכרות שלי עדיין מצליחה להוציא אותי מהמיטה בגלל התמורה שהשראתה כה קלושה ב5:30 בבוקר, למרות ההשכמות הקבועות של איתי ב5:00 והביקורים של איתמר שמתגנב למיטתנו עם חום שאפשר לטגן עליו ביצה. אני עדיין זוכר שכייף, שכדאי, שאני חייב לקום, למלא מים, להכין את הציוד בחיילות, לספור בתת הכרה שלקחתי הכל כולל כפפות ולצאת הלום ומטושטש לאוטו.

(המשך…)