בגובה הכידון

(נאום סיכום בקומונת ה- AllMountain בתפוז ב-4 למרץ 2007)

צלמים: רונן בהמנפר, אלון רון, וידאו (בסוף הפוסט) ניצן פפיר

אני חייב לכם את סיפור המעשה, ולו בגלל שאין פה איזה גוף מסחרי שהחליט שהוא מרים תחרות, אלא חברה רוכבים רגילים, אלו שאם תעיפו מבט לצד ברגע זה הם אולי רוכבים עכשיו איתכם, רגילים לגמרי, שפשוט נכנס להם הג`וק והג`ננה ועשו מעשה והרימו את האירוע.

מעשה שהיה וכך היה, הלוגו: מחשבה נודניקית הציקה לי שוב ושוב במוחי- בשנה האחרונה הקומונה קמה והצטרפה לה למעין תנועה מגניבה של הוגי דעות, אנשי מדיה, אנשי מקצוע, רוכבים תחרותיים, עממיים, מהבראנג`ה מה לא. כאלו שאפילו מתחרים עסקית בחיים הפרטיים, אבל בקומונה כולם שוים באהבתם לספורט אתגרי ולרכיבת אולמאונטיין- מושג רחב הכולל בתוכו רוכבים המתנסים בכל סוגי רכיבת השטח החזקה והטכנית למינה. במהלך השנה הזו, הקומונה המשיכה והתפתחה תוך שהיא מציגה טרנדים של זנב קשיח אגרסיבי, קפיצות ראווה, תחרויות דאונהיל (תחת קטגוריה על שמה) ואפילו סינגל ספיד. לקבוצה המיוחדת הזו הגיע לוגו!

אז ישבתי עם זוגתי, ויצא הלוגו.  ואז אמרנו נעשה סטיקר, ואולי בעצם חולצות. נייטרליות, כאלו ש"כל אחד יכול ללבוש", גם עובדים של חנויות אופניים מתחרות, מגזינים מתחרים, חולצות שמשתייכות רק לדבר אחד- הקומונה. ופה התחיל כדור השלג.

מתחילים להגיע טלפונים מגורמים מסחריים המעוניינים לספנסר חולצות לקומונה כנגד הוספת הלוגו שלהם ואני מתחיל לעשות פגישות עבודה בנושא. אף אחד לא הסמיך אותי אבל פנו אלי באופן טבעי כהוגה הרעיון. מאותו רגע אני מבהיר ש"אני מייצג את טובת חברי", מגייס את הראש העיסקי שלי ומגלגל את הכדור לאיטו תוך שהוא צובר תאוצה. עד מהרה מסתבר שפונים אלי יותר מגוף אחד והננו יכולים לייצר לנו חולצות לכל דורש וללא עלות.

רק מה, עקרון הנייטרליות נפגם פה. להזכירכם "לשמר את מעמדה של הקומונה כקהיילייה היטרוגנית ונייטרלית ולא ליצור אטגוניזם אצל חלק מלובשי החולצות/סטיקרים בגלל נאמנויות לגוף מסחרי כזה או אחר". העקרון כל כך חזק ונכון, שאחרי מספר התייעצויות עם מנהלי הקומונה אני מוציא הודעה לחבר`ה שבעצם אנחנו נעשה את החולצות בעצמנו, ונחלק אותם תמורת עלותן במפגש קומונה. ולנותני החסויות אני אומר באופן מנומס "לא" משולב ב"כן". החולצות יהיו נייטרליות אבל אפשר וגם רצוי לשתף פעולה במפגשי הקומונה. וזה די קל לי להסביר לכולם ואני אפילו מקבל הסכמה עקרונית ומתחיל לעבוד על מתווה המפגש + החסויות. ברגע זה אני גם מבין שלבד אני לא יכול להרים את זה.

ואז בא פליקס. מה בא מה. אני מכיר את הבן אדם קצת פחות משנתיים וכבר התפתחה לך חברות אמיצה שכוללת רכיבות, מפגשי משפחות, ויצירה משותפת במגזין אופניים. בפגישה לרגל רעיון עסקי שהיה לו פליקס אומר לי "בא נעשה מפגש +SuperD" ואני מאוד אוהב את הרעיון, ועכשיו זה כבר לא כדור שלג, זאת מפולת הרים…

ומפה זה בערך הולך כך: אנחנו עושים פגישה בלתי נשכחת בתחילת דצמבר 2006 בבית קפה ליד קיבוץ עינת, מקום המפגש המיתולוגי של החבר`ה של "טיולילה". פורום גדול של 6-7 איש שחלקם נענו לבקשת לעזרה בקומונה, מחליט להרים מפגש+תחרות SuperD בתאריך יעד 3.3 למרץ וש"אין מצב לתחרות שהיא לא רשמית" וזאת לאחר דיון מעמיק במהות SuperD ובהשלכות של ביטוח תחרויות. אנחנו יוצאים למסע לימוד בו אנחנו למדים על איך עושים תחרות רשמית תחת חוק הספורט, האיגוד או בשיתוף עם מועצה.

אחרי מסע מפרך בנבכי הבנת הברוקרטיה ושיחה ארוכה עם נמרוד בליל הסילבסטר, אני קולט שתחרות רשמית זה דבר שפשוט לא יקרה. בנוסף אני רוצה מינימום חסמים (בלי אישור רפואי ללא דמי רישום) למתחרים כדי לגרום לחבר`ה שבדר"כ לא מתחרים להשתתף, ועושה חשבון נפש שהנני מוכן לקחת על עצמי את החשיפה, ולמרות ההחלטה בפגישה בקפה עינת אני מחליט ש"יקום ויהיה". הפכתי את היוצרות- במקום דיון משותף של גוף של שישה חבר`ה שהיה גם מסורבל לתאום, הודעתי פחות או יותר שאני רץ על זה בכל מקרה, ומי שמוכן לקחת על עצמו את החשיפה כמוני ועדיין רוצה- מוזמן להצטרף. וזאת החלטה קשה שתדעו לכם.

שדניאל שוט הוא הגיבור האמיתי שלי. הרחק מעין הזרקורים, עבד איתי על כל נושא הויזואל של התחרות שלשנינו ניסיון רב בתערוכות בחו"ל ודעה דומה לאיך אנחנו רוצים שהאירוע יראה מבחינה ויזואלית. דניאל מתעורר לחיים כשיש מה לעשות וללא שום תמורה וחשיפה הוא עובד במרץ על סטיקרים, דגלים, שלט הזנקה, מאמץ לחיקו את נושא החולצות והלוגו ומרים את הויזואל של האירוע. וכן הוא זה שפזר לכם סטיקרים על המכוניות. דניאל גם ארגן שלושה מתנדבות/ים שעזרו לנו עד למאוד.

שיובל שרמן רוכב העל וחולה הרכיבה, יכול להפתיע, לוותר על ראן בתחרות עם חבריו הטובים, לקבל החלטה להיות שותף ולהביא לביצוע מושלם את נושא הבירות והאוכל תוך כדי שהוא צריך להתמודד עם ניהול משברים במקביל במקום אחר (הכל בסדר לא לדאוג).

שיניב דהן (הידוע בכינויו יניב X) הוא פרפקציוניסט חולה שאוהב במה שמכין בדקדקנות כל נושא שהוא נוגע בו. מסיבובים פתוחים וקפיצות ראווה ועד הזנקה מדידות זמנים וכריזה. הבן אדם הוא MC אמיתי! זורם ומצחיק כאחד, גילוי עילוי! ושאלינור אשתו הרימה פינת יצירה לילדים לתפארת.

שפליקס ברון אחי גיבור התהילה, הגה רעיון מדהים. הטלתי עליו גם לבצע אותו והוא פשוט עמד במשימה בצורה מעוררת השתאות. כל משפחת ברון ואימפריית השפנים גוייסה למשימה. הסבא בא עם רכב פינוי ואחות מוסמכת, אשתו. האשה באה עם הילדים וסייעה בציוד ובכל מה שנדרש. השפן גלעד והמתנדבים עזרו ברישום. וכולם גם עזרו בסימון המסלול. המקצועניות הרקיעה שחקים, ואני רק נשאר לי לייעץ, לתמוך ולפתור בעיות פה ושם. כלום. הגדרתי נוהל-פצוע והוא בוצע בשלמות, בקשתי פתקים להגרלה וקיבלתי מעטפה לכיס  10דקות לפני. מה אומר ומה אגיד. אימפריה.

שיש אחד שקוראים לו רן ציפורי שבנה לנו את שלט ההזנקה הכי מדהים שיש ובא מוקדם בבוקר עם  100 בקבוקי מים שאסף מטמפו מירון דותן והקים אותו.

שיש נדירים כמו דןK2 שהראה לי לראשונה את חורשים לפני שנתיים כשהיה בין 16 ומאז אנחנו שומרים על קשר. שהציע את שירותיו כחובש, שהגיע למקום ב7:00 בבוקר מכפר סבא והגדיל ראש ביחד עם חברו עידן ולבקשתי נהיה גם מרשל ועזרה כללית.

ושיש עוד הרבה חבר`ה טובים שעזרו אם זה גלעד ז. בייעוץ שיפוט, ה-רדר ו DHDror (דרור האס) במכשירי קשר, ירון דותן במים מטמפו ואני מתנצל בפני מי ששכחתי…

שיש בקומונה רוכבים וחברים מדהימים. אין עליכם. בלעדיכם לא היה אירוע!

שכולם אבל כולם מתייעצים עם נמרוד כהן.

שחנוך רדליך שסיפר לנו איך נערכות תחרויות בחו"ל נורא רצה לבוא אבל הוא בבלגיה

שלתחרות התייצבו רוכבים חזקים שמזמן או אף פעם לא התחרו. הישג מבחינתי.

שוורן פריור האדריכל של מיר"ב התרגש מאוד שהזמנתי אותו.

שהאירוע היה שיא של תהליך של ארבעה חודשים. שיא נדיר ומונומטאלי. כמות הכייף שהחברים שלי חוו, האדראנאלין שלהם, האדראנאלין שלנו בהרצת הפקה מתקתקת ולו"ז על הדקה, האלכוהול שרץ בכמויות, הסוטול המגניב, הפרצופים המחייכים של נותני החסויות (כן כן הם נהנו מאוד!) הקשת הרחבה של הרוכבים מכל קצווי הענף והפרגון הא-ד-י-ר שקבלנו כקומונה וצוות הפקה מהעיזים, והמתחרים המקצועיים שנגשו ולא חסכו מחמאות.

על ההפקה עצמה לא אכביר ואספר, ראיתם את התוצאה, אתם יכולים לדמיין את ההכנה והניהול. לקראת האירוע כמות העבודה עלתה, ודניאל מספר על כ300 הודעות אימייל רק לנושא הזה.

מה יהיה הלאה? אמר מי שאמר, נדמה לי צרציל, שהיסטוריה לא נבנית על מנהיגים אלא על עמים. אני מסכים איתו. יש מומנט, עכשיו זה תלוי גם באחרים"

מספר קישורים להנאתכם:
כתבה בMBA ישראל
אלבום תמונות רונן ברונמפר
אלבום תמונות אלון רון
אלבום תמונות ליאור דיין
שרשור חוויות ותמונות

פודיום אול מאונטיין – !!RESPECT