בגובה הכידון

The dead cow strikes back

// 01.05.2009 // בלוגינג, כל הפוסטים, רכיבות, רסיסי רשת

כמה שוטים של ייגר היו שם? כנראה ארבעה, וBlack Label אחד, וודקה אחת, לימונצ`לו תוצרת בית ובירה אחת. אההה…לא יודע, לא ממש זוכר, אבל לא נפלתי משום שהייתי בהיי של החיים. איך אפשר שלא? מסלול שלא מבייש גיבוש של גולני, חבורה של תקועים באלכסון שהחליטו שלרכוב בלי הילוכים זה סבבה, רכיבה בטווחי דופק גבוה, באיזור טכני תלול ומדורדר, קרוס קאונטרי זה לא, וחבר`ה אחחחח איזה חבר`ה, הטובים שיש.

מה יותר נעים שאחרי שאתה קורע את עצמך במסלול קשה בחורשים (במקרה שלי שתי הקפות) להתמסר לאלכוהול, לבשר ולמנגלינג עם התותחים שלא פוחדים מכלום. עליות? דרדרת? דרופים? הכל בהילוך יחיד מהירות שיא ועם כסא בשמיים.

חבורה של פיוריסטים, שמובילה אותה חבורה של אנשי חזון ממנהלי קומונת הסינגל ספיד בתפוז כל אלו הובילו לאירוע עם השתתפות שיא של עשרות רבות של רוכבים שידעו כבר לפני הזינוק שחנוך רדליך יקח את הפודיום, אבל זה לא משנה. כי הם באים בשביל האתגר והמסיבה.

הRave הכי טוב בעיר, הרבה חומצת חלב, אדראנאלין משולב עם הרבה אלכוהול ובשר, חבורת עלית של רוכבים שלא פוחדים משום אתגר והרבה אהבה, מי צריך יותר?

ולשרשור חוויות ותמונות