בגובה הכידון

בלוג-מגזין זה מרכז חדשות, כתבות שפורסמו במגזיני אופניים מודפסים ואלקטרוניים, קומץ מחשבות על זן רכיבת אופני השטח והרהורים בגובה הכידון...

(המשך...)

ל “אובדן הכרה”

1. מאת menzib:

   11.05.2011 בשעה 20:35

   טל היקר. אין תלונות. לקחתי סיכון ולמדתי שיעור. אני על שלדות מרותכות לא רוכב יותר. לגבי מה היה קודם הנחיתה או השבר- מיותר להתעסק בזה, לך תדע מה באמת קרה. העיקר הסיפור לא?:-)
2. מאת טל נתיב:

   11.05.2011 בשעה 20:05

   המשולש הזה רותך בנקודה קריטית (מאוד) כ .S.O.S עד שיגיע חלק חלופי (שאכן הגיע אחרי זמן מה)
   הרוכב המקורי שעבורו רותכה השילדה הוא רוכב בריון וכבד שאוהב רכיבה אגרסיבית ודורסנית. הוא רכב על המשולש הזה כמה חודשים (!!!) וכשהחליט לעבור לאופניים אחרים מכר את השילדה הזו כמו שהיא עם המשולש המרותך למנחם והציע לו את החלק החלופי (בתוספת ההזהרות הנדרשות)
   מנחם החליט לחסוך והעדיף לשמוע את ה "יותר חזק מהמקורי" מאשר את ה "1500 ש"ח למשולש חדש".
   מנחם, למרות מעלותיו הרבות, קלילות (גוף) היא לא אחת מהן. המשולש האומלל החזיק מעמד שנה (!!!) של התעללות כבדת גוף משני הרוכבים.
   לדעתי הצנועה השבר המתוקשר אחר בחודשים רבים ממה שתוכנן ולא הוא הגורם להתרסקות המתוקשרת לא פחות.
   הייתי שם כשהמשולש נשבר בפעם הראשונה ונחיתה לא טובה היא קרוב לודאי מה ששבר את גב הריתוך בפעם השניה. (אבל מי אני שאהרוס סיפור טוב).
3. מאת menzib:

   28.11.2009 בשעה 12:46

   בטח, הזולה מורכבות ולאחר שבוע הצינון יצאתי בשבת לסיבוב תמים שנהפך למיני אפיק עם דני משוהם וספקרוקט. שניהם על גיריות ואני על סינגל ספיד בתיאום ציפיות של חוזרים ממחלה (כולם) עלינו גם לחירבת רגב. כמעט שלוש שעות על האוכף ועל סינגל ספיד, הפתעתי את עצמי. הם עשו אפילו יותר, באו מתל חדיד. יאללה קובעים?
4. מאת ערן the Viking:

   27.11.2009 בשעה 18:17

   הי מנחם
   כל העומואים כותבים כאן אז החלטתי גם.
   תתחדש על האתר המגניב והמושקע , שירבה ויפרח …
   אז עכשיו יש סיכוי שנחזור לראות את ה ZOOOLA קצת ?
5. מאת menzib:

   26.11.2009 בשעה 0:24

   וואו אבישי, אני בהחלט לוקח הכל בפרופורציות…רק מיגון היה דווקא בשפע. קסדה עם מגן סנטר, מגיני ידיים ורגליים. המזל היה שזה שטח מלא עפר ללא סלעים, והרי פארק קנדה מלא בסלעים.

   אבל כמו בבורסה וכמו בחיים, לא כדאי להתעסק במה היה אילו, אלא במה שיש. והאמת שיצאתי בזול, יומיים לקח לכאבים לחלוף, מה שאי אפשר להגיד על השיעול+החום שבא אחריהם:-)

   ארז: תודה, וצביקה: איזה האטתי, פידלתי!
6. מאת אבישי:

   25.11.2009 בשעה 20:47

   רק בריאות! ותודה לאל על שכר הלימוד הנמוך יחסית ששילמת.
   אצלי רכיבה פשוטה בתוך העיר הסתיימה בהתעוררות בחדר מיון עם שברים בלסת, בארובת העין, חבלות בצד שמאל של הגוף, ביד ימים ועוד הטבות שבאות עם התפקיד…
   והכי גרוע: אני לא זוכר כלום מהאירוע (לרבות חצי יום לפני ויום אחרי), אז אפילו אי אפשר לאמר שלמדתי משהו מהחוויה – רק להעריך את הדברים הפשוטים בחיים (היכולת לשרוך נעליים, לקום להשתין בלילה ועוד) [מיותר לציין שחקירת המשטרה לא העלתה דבר, וזה אם נניח שבאמת היה ניסיון להעלות משהו]..
   רפואה שלמה ומהירה, ורכיבות טובו לכולם.
7. מאת צביקה:

   22.11.2009 בשעה 17:25

   וואלללה, תרגיש טוב מנחם.
   מכיר את הגבעה הזאת. כל פעם שאני שם אני חושב על אלה שיבואו שם במהירות ויעופו למעלה, ומאיט קצת…
8. מאת ארז:

   22.11.2009 בשעה 11:30

   תרגיש טוב…

   פעם הבאה רק עם המפלצת
9. מאת hector zazou-הרוסי (מאז הרומני...):

   21.11.2009 בשעה 18:01

   וואלה , זכרתה את המשפט המדוייק מהשיחה מתחת לעץ
   בבית קשת בעודנו מחכים לעזמי…
   כבוד…
   ושלא נדע עוד קרקים לעולם .
   :-)
10. מאת menzib:

    21.11.2009 בשעה 17:54

    גונטווובבב!!! אי אפשר לקחת ממך את התואר…כמה כבר שלדות שברתי תגיד לי, אולי שתיים, כמה אתה? :-)
11. מאת גונטוב:

    21.11.2009 בשעה 15:59

    עוד סיבה לא לרתך… קודם כל טוב שאתה בסדר, ומתייחס בקלילות הראוייה.
    ראיתי כבר ריתוכי שלדות, ואפילו מישהו המליץ/הציע לי לרתך את המפלצת, שנסדקה לא מזמן (ואני גם חטאתי, לפני מליון שנה, במפלצת הקודמת). לא יעזור – זה יישבר שוב, אולי במקום אחר, שהופך להיות חלש יותר מהריתוך…
    קם לי מתחרה???
12. מאת menzib:

    21.11.2009 בשעה 8:51

    תודה על הדאגה:-) אני בסדר…ירון: שלט זה רעיון טוב אם כי המקרה זה כשל בציוד היה הגורם…DELTA: אימת היבואנים זה רק גונטוב אי אפשר לקחת לו את זה:-))), דניאל: תודה כפרה, אני בסדר וזה חלק מה"מקצוע". תראה – כל הקיץ בדאונהיל לא קרה לי כלום…זאזו: זאת השלדה מרותכת – נשבר בריתוך "שיותר חזק מהמקור", נו שויין לומדים…אילון: צודק! וניב, גמאני מתגעגע. לא חושב שתהיה לי רגרסיה עקב פחד הפעם…תחושה..
13. מאת ניב:

    21.11.2009 בשעה 8:35

    יפה שכושר הכתיבה שלך לא נפגם….
    אחי אני מקווה שבאמת זה רק הכאב שיחלוף במהרה ושתחזור ללא כל פחד למסלול.
    חובה לעשות את אותו המקום שהתרסקת שוב כמה שיותר מהר בכדי לא ליצור את הפחדים…
    תודיע מתי אתה חוזר ותארגן לנו רכיבה משותפת (הרבה זמן לא היתה כזאת)
    החלמה מהירה
14. מאת אילון:

    21.11.2009 בשעה 1:13

    מפחיד… תזכורת טובה לכך שאנחנו משתעשעים לנו לא אחת על פי פחת.. והקטע הכי גרוע הוא, שהסכנות הגדולות באמת אורבות לא באלמנט ה"מטורף" (שלפניו לרובנעצור ונשקול אם לבצע או לא עשר פעמים) אלא דווקא בקטעים ה"מוכרים" וה"רגילים" בהם אנחנו זחוחים כמו כלב שמצא את הנקודה המדויקת שמגרדת לו בביצים… עד ש…בום, טרח, רגע, מה זה היה?
    הסיפור שלך צימרר אותי כהוגן, בעיקר כי הוא דומה באופן לא מפתיע להתרסקות המיתולוגית שלי לתוך עץ באחד הסלואופים בואכה המעיינות (עוד כשהיה מותר לרכוב שם..).

    תרגיש טוב איש..
15. מאת hector zazou-הרוסי (מאז הרומני...):

    20.11.2009 בשעה 23:33

    טוב,אני מבין שאתה בסדר .אבל הכי חשוב- האופניים בסדר ?
    אה…. לא בסדר ? צטער….
    אני מבין שאלה-6.6 המרותכות ?

    והכי חשוב – רכיבות טובות ובטוחות (אינעל דינו , אנחנו צריכים את זה … )
16. מאת Daniel1970:

    20.11.2009 בשעה 23:04

    מנחם, תרגיש טוב. אבל בחיאת, שמור על עצמך!!
    דניאל
17. מאת D E L T A:

    20.11.2009 בשעה 22:23

    היי, תרגיש טוב! אימת היבואנים…?
18. מאת ירון:

    20.11.2009 בשעה 21:54

    תרגיש טוב מנחם ,
    באמת צריך לעשות משהו בנוגע לגבעה הזו שהפתיעה עוד הרבה ..
    אולי איזה שלט אזהרה בסגנון הרומני, לי אישית יצא לחלץ משם רוכב שנפצע דיי חמור.
    בקיצור פעם הבאה שאני שם מביא סרט סימון :-)