Forgive me father for I have sinned

// 20.11.2011 // בלוגינג, הגיגים, כל הפוסטים

It has been a long time since my last confession

העורך במניפסט אישי על צומת בחיים

הצורך לכתוב עולה אחרי שתיקה עמומה של חודשיים. ביני לבין עצמי ולבין חברי הצופים בהעלמותי מנוף הספורט השבועי שלהם, ניכר שעובר אני תקופה שאין בליבי שום חפץ לתייג אותה.

זה מתחיל אחרי החופשת דאונהיל המטלטלת ביולי, ממנה החזרה היישר למציאות של חובות אבודים, לקוחות בקשיים כלכליים ואחריה אחת התקופות העמוסות בחיים כדי להתמודד. אז עובדים כמו מתמחים-עבדים ופותרים את הבעיות, צרות טובות…ועימן תופעות הלוואי. אין מקום בראש ובלו"ז לרכיבות, המדבר הפיזי והנפשי משתלט. המחשבות מתעוררות ואיתן ההבנה שבעצם זה תהליך. אותו RESET שקורה אחת לכמה שנים, צורך בלתי נשלט לאפס ולהמציא עצמי מחדש שוב ושוב. DNA של אוטודידקט.

קולגה וידידה, בעלת קבוצה של עשרות אלפי אוהדים בתחום הכושר תמיד אומרת ש"עבודה זה לא תירוץ לא לצאת לאימון". מול ההבנה שהכל בראש, כל התירוצים מתמוססים ונשארת רק התובנה שמתי שהוא, צריך לזוז מכאן למקום אחר.

המטרה כבר ידועה. מכונת הדאונהיל תמכר, אורוות האופניים תשונה לאופני 29 אינץ הילוכים וסינגל ספיד בלבד – הגיעה הזמן לתקופת ההתמקדות בכושר והרזיה. גם רופא המשפחה דוחף ומסביב ידידים וחברים שהם דמויות מפתח בהשראה של שינוי עצמי כגון דביר אלנקרי מ"כושר ישראל", אופיר ארקין מ"שמן על אופניים", רן שילון מאנדיור- חבר ילדות ששובר שיאי Ultra-marathon לא שפויים כל שנה, מיכאל דומברוביסקי רוכב הדאונהיל ועוד רבים.

עם הזמן חודרת גם ההכרה שלתהליך תורם מימד של התפכחות אישית מסצנת האופניים והחלמה מהתמכרות לפורומים בצידה. הזדמן לי לעבוד בתור מנהל שווק באינטרנט של תערוכות ספורט, שם צצה התובנה שקבוצות הדיון הפרטיות הן תופעה שהיא חלק מפסיפס שלם ולא מרכז עולמי. ההתחככויות בפורומים בתחילת השנה שהובילו לפרישה לטובת פורומים נפרדים גם תרמו לתחושה ולרצון להתמקד ב-100% אנרגיות חיוביות. אז יש Facebook, שם כולם מייצרים סטטוסים ופחות "משחקים בצוות". יאללה שיהיה.

לבד. לא יכול לעבור את זה עם כולם. רכיבות עם חברים מזמן לא עשיתי, רוצה לקום מתי שבא לי, ואימונים ביישוב שהיו מוקצים מחמת השעמום הפכו לסשיינים של שמיעת מוסיקה ששנים לא הייתה בורידים. אני מביט על הסמסים וההזמנות לרכיבה שמגיעות בכל הערוצים ומבין מה שעובר עלי הוא אינטימי, צריך לנקות את הראש, דאאא, רכיבות-בדד הופכות למציאות חדשה. מ"צועני-אופניים" חברותי, לרוכב סוליסט. קטעים.

נקודות לביצוע:

  • לצאת מהארון, Checked
  • המשך גיוס המחוייבות הנפשית, Perception Analysis
  • פיצוח הפרדיגם של האוכל, In Process
  • הערכות בציוד, Evaluation

כמו שחבר טוב פעם אמר עלי "אתה בהריון", עוד מעט הלידה…מחדש.

יאללה תרביצו ב-הערות

כתוב הערה