בגובה הכידון

רוכבים במענית וב"יורד ליגור"

// 04.09.2010 // בלוגינג, כל הפוסטים, רכיבות

שישי מענית

בשישי רכבתי עם מישל וצחי השריף של מענית בסיבוב לחקר תל זאבים ומזרחה משם. טלפון דחוף חילץ אותי מוקדם לסאגה ארוכה וכואבת של דלקת באוזן של הקטן אוף…אבל מה שהספקנו לרכוב הספיק לקביעת עוד רכיבת חקר עמוקה. תמיד היה חסר לי החלק הזה במענית ומסתבר שמעבר ל"מעגלי" שהכרתי יש את ה"חדש" ויש "שמיניה" שרצה עד לגדר הגבול, ממש חרובית קטנה עם ירידות וטיפוסים – יענו עבודה, וכמובן כמה סינגלים תלולים עם רמפות ודרדרת "כבוד" מהגבעה ישר למטה שיותר מוכרים למירב הרוכבים.

שבת ביגור

שבת בחיפה אצל ההורים, מצטרף ל"יורד ליגור" ומתברר שאני זה שצריך להוביל. למזלי זוכר הכל ללא תקלות. רק מה, הובלה שיונתן יותם רוכב אליל בן 16 על אופני דאונהיל, דני יותם הדוד שלו וחבר יקר, מיכה עם ה-Faith, איתי בלסן, איציק גרוסמן ועוד כמה רוכבי דאונהיל מקצועיים וחובבנים יושבים לך על הזנב בשביל הכי מגרזן בארץ, הביאה אותי לכמויות אדראנאלין לא חוקיות ורכיבה על הקצה. המורווד האהובות תפקדו ובגדול עד לנקודה שהרגשתי שהמיגון כבר לא מספיק.

כשהגענו ל"שחור" היורד ליגור שחררנו את חיות הטרף קדימה, יונתן והדוד שלו, ואחריהם מיכה-נהייתי-חצי-בן-אדם שנעלמו במסלול. קצב אש, מהיר מאוד גם לחוליה האחורית…לא זוכר שיגור הטכני עבר לי כל כך מהר מול העיניים לפני שנה ואפילו לפני שנתיים עם מגוון סוגי אופניים שהיו לי מאז. להזכירכם קטעים ארוכים ומגרזנים של אבנים חדות, גינות סלעים סטיל השוקף, סוויצ'בקים ורכיבה על פי תהום רוב הזמן…מיכה "פינה" לנו כמה גזעים וענפים מהדרך אבל התאושש יפה.

אבא של יונתן חיכה לנו למטה כאשר הוא חוקר את האיזור רגלי. אחלה חבורה. עם דני ואיציק אנו נפגשים מדי שבוע לרכיבות "לעלות כדי לרדת", חבורה שהגיל הממוצע שלה מעל ל-45 אבל עדיין נותנים בראש. נסו לתפוס את דני בירידות ותבינו על מה אני מדבר…

להדגמה קבלו סרטון קסדה של החלק השני והיותר "זורם" של השביל באדיבות קבוצת BCR.

עוד מעט מתחיל הסתיו, מחכה כבר לראות את הפרצופים שלא ראיתי הרבה זמן, …ויאללה עונת מדבר. מתי כבר תגיע?